איך נפרדים ממוצץ?
המוצץ הוא חברם הטוב ביותר של ילדים רבים. הקשר נוצר עקב צורך פיזי – רפלקס היניקה ומשמש ילדים רבים להרגעה וכחפץ מעבר. הפרידה ממנו כרוכה לעיתים בתסכול רב, עצבנות וקושי למצא תחליף.
מהו הזמן המתאים?
בסביבות גיל 2.5 קטן הצורך במציצה אך רק לקראת גיל 3-3.5 ניתן לפתח מוטיבציה פנימית ולשוחח על כך עם הפעוט. חשוב להפריד את הפרידה מהמוצץ משינויים נוספים (לידת אח, מעבר גן, גמילה מחיתול וכו')
לאט לאט בהדרגה
התחילו את התהליך בהדרגתיות, בקשו להוציא את המוצץ בזמן דיבור, הגבילו את השימוש במהלך היום, עברו בהדרגה לשימוש בשעות השינה ולאחר מכן לשימוש רק בשעות הלילה.
טקס פרידה
רק לאחר שעמד ב"גבורה" במגבלות ניתן לתכנן "טקס פרידה", לשלוח בדואר לילד אחר הזקוק למוצץ, לגזור במספרים, להשליך לפח, להפריח בבלון הליום, אל תשאירו מוצץ לשעת חירום, זה מהווה פיתוי לא קל … ברגע שהחלטתם עמדו מאחורי ההחלטה, הימים הראשונים עלולים להיות קשים, חבקו, פנקו קצת יותר, חשוב להבין ש"נפרדים מחבר" שליוה את הפעוט בתקופת חייו הראשונה.
ספרים מומלצים:
- מסיבת המוצץ של תמר – אנט לנגן
- מוצצי – תומר שריג
- מוצץ המזל – אורי אורלב
- הקץ למוצץ – דורון רוזנבלט.
בהצלחה
טוב… מקווה שבעיית המוצץ תמצא את פתרונה…